החלטה בתיק בש"פ 10935/05

א.        ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט גל) מיום 14.11.05 בב"ש 5058/05, בגדרה הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בת"פ 1027/05.

ב.        (1) נגד העורר ונגד אביו ודודו הוגש כתב-אישום. כתב-האישום מייחס לעורר עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והיזק בזדון, לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977.

           (2) לפי עיקר הנטען בכתב-האישום, ביום 24.10.05 תקף העורר בהשתתפות אביו ואחרים שני אחים, הכה אותם בראש ובגוף, בין היתר באמצעות אלה, וגרם להם חבלות קשות ושברים. כנטען גם חבט באמצעות אלה וגרם נזק לחפצים ולרהיטים שהיו במקום; זאת במטרה להפחיד את שני האחים לבל ישכנו בביתם את אחותו של העורר, בת ה-19, אשר החליטה לעזוב את בית הוריה. התקיפה נעשתה זמן קצר לאחר שאיום שהשמיע דודו של העורר כלפי אחד האחים באותו עניין לא צלח.

           (3) ביום 14.11.05 נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשת המדינה והורה על מעצר העורר עד תום ההליכים, בקבעו כי קיימת נגדו עילת מעצר בגין מסוכנות הנלמדת ממעשי האלימות המיוחסים לו, ושאין בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיינה.

ג.        (1) על החלטה זו הוגש הערר. נטען כי יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר כיוון שמצב הראיות בתיק אינו חד משמעי, על פי הטענה, ושיש סיכוי רב שחלופת המעצר המוצעת תגשים את מטרות המעצר. עוד צוינו גילו הצעיר של העורר - 22 - ועברו הנקי. בנוסף נמסר כי תסקיר שירות המבחן בעניינו תומך בחלופת מעצר בתנאים מגבילים ובמרחק ממקום ביצוע העבירה.

           (2) בדיון טען בא כוח העורר, כי על פי הראיות יש מחלוקת עובדתית בשאלה כיצד הגיעה האלה לזירה, ולטענת המשיב הגיעה על-ידי המתלוננים; לשיטתו יש איפוא סיכוי לטענת הגנה עצמית; ועוד, המדובר במסוכנות ספציפית, להבדיל ממסוכנות כללית, שאפשר לנטרלה על-ידי החלופה המוצעת, ולמנוע על-ידי כך התרועעות העורר עם עבריינים; אביו של העורר שוחרר. אשר לשיבוש, אין העורר יודע את מקומה של המתלוננת כיום. כן שב בא כוח העורר וטען לעניין הגיל והעבר הנקי.

           (3) לשיטתה של באת כוח המשיבה, אין להשוות בין העורר לאביו; אף אם האלה לא הובאה לזירת העבירה על-ידי העורר, כטענתו, ושלא כטענת המדינה, עשה בה שימוש לאלימות קשה, ולכן ישנה מסוכנות חרף העדר עבר פלילי, והחשש לשיבוש קיים. בשלב זה, בטרם עדותם של עדי התביעה, אין לקבל חלופה.

ד.        לבקשתו הודיע בא כוח העורר לאחר הדיון, כי בית המשפט קמא קבע מועד לגישור (20.12.05) וכן לתזכורת בפני המותב העיקרי (27.12.05), אך טרם נקבע מועד להוכחות.

ה.        התלבטתי בתיק זה. ככלל, העדר עבר פלילי ממלא כמובן מקום משמעותי בהחלטות בעניין מעצר, הכל בהתאם לנסיבות. מבחינה זו יש שוני בין תיק זה לבש"פ 6558/05 מדינת ישראל נ' עמר וסואלמה, אליו נדרשה באת כוח המדינה, שבו היה למשיבים עבר פלילי והאישומים כללו חטיפה לשם סחיטה; זאת- אף שבנסיבות הבסיסיות היה דמיון בין המקרים, קרי, אי נחת הכרוכה בבת משפחה וקשריה עם פלוני. בינתיים מצוי העורר תקופה מסוימת במעצר, ויש לקוות כי נתן אל לבו את לקחי המעשה המיוחס לו שכשלעצמו בזוי ומעיד על מסוכנות. סבורני כי ניתן כיום לדבר על חלופה; ואולם, החלופה בבית האם אינה נראית לי מספקת מבחינת הצבת הגבולות במכלול הנסיבות המשפחתיות. העורר יציע במהירות האפשרית לשירות המבחן חלופה אחרת, והשירות יתבקש לתת דעתו עליה בתוך ימים אחדים לאחר הגשתה - ואני מקדים לשירות תודה. ההמלצה תונח לפני בית המשפט קמא, שישקול ויתן החלטתו. העורר מוזהר כי ככל שתיקבע חלופה, עליו לכבד את התנאים שיוטלו עליו ללא חריגה קלה שבקלות, שאם לא כן עלול הוא להיות מוחזר למעצר. בגדרי האמור מתקבל איפוא הערר.

           ניתנה היום, ו' בכסלו תשס"ו (7.12.05).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: